1. בפני תביעה כספית על סך של 172,030 ש"ח בהקשר לעסקה שבה התובעת הזמינה מהנתבעת ציוד כבד מסוג שופל , לצורכי עבודתה באתר דודאים. נטען כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה החוזיות כלפי התובעת, כמפורט להלן, ונגרם לתובעת נזק. סכום התביעה מורכב מהרכיב של אבדן תמורה בגלל שלא סופק לתובעת רכיב שנכלל בהזמנה שהוא כף נפתחת, בסך של 40,950 ש"ח; תשלומים לקבלני משנה שביצעו עבודה שהתובעת לא הייתה יכולה לבצע מחמת שהשופל סופק באיחור, או שהיה מושבת לצורך תיקון גלגל, או התקנה של כף נפתחת שהגיעה לאחר אספקת השופל ו/או התקנת מגן תחתון, בסך של 51,282 ש"ח; והשבת הסך של 79,798 ש"ח כולל מע"מ ששולם לנתבעת עבור כף נפתחת מקורית של יצרן השופל , חברת (CASE), שלא סופק עד למועד הגשת תביעה. התביעה הוגשה ביום 23/9/08.
2. בכתב התביעה נטען כי התובעת הזמינה את השופל באמצעות הנתבעת, נציגת חברת קייס, עם כף נפתחת בהתבסס על הבטחה בעל פה כי השופל יסופק עד ליום 20/6/07 כאשר הכף הנפתחת תהייה מקורית של חברת קייס, שעליה שולם סכום נוסף של 19,000 דולר. נטען כי העסקה כללה אחריות של שנה של הנתבעת. אבל השופל המוזמן סופק רק ביום 10/7/07 עם כף רגילה , וללא גלגל רזרבי או מגן תחתון. התקנת כף נפתחת התעכבה עד שהנתבעת לקחה את השופל ב- 2/10/07 למוסך בחולון ושם לקח 4 ימים עד שהשופל הוחזר על אף שהובטח כי זה יקח יומיים. נטען כי השופל גם נלקח על ידי הנתבעת להתקנת מגן תחתון שהיה צריך להגיע עם השופל מלכתחילה וההתקנה לקחה 7 ימים. בגלל שלא סופק גלגל רזרבי, השופל הושבת כל אימת שהיה צריך לתקן גלגל. האספקה של גלגל רזרבי התעכבה עד למחצית חודש מאי 2008. נטען כי לאחר התקנת הכף הנפתחת התברר כי היא לא מקורית. נטען כי הכף הלא מקורית לא עמדה בדרישות העבודה של התובעת והיו בה תקלות שהצריכו תיקונים וכעבור חודשיים היא התפרקה לחלוטין והתובעת נותרה ללא כף נפתחת. נטען כי עבור עבודה עם השופל התובעת מקבלת את הסכום של 1,750 ש"ח ליום עבודה עם כף נפתחת וסך של 1,600 ש"ח ליום עבודה עם כף רגילה.
כמו כן נטען כי על אף מתן האחריות לא תוקן המחשב הראשי שהתקלקל זמן קצר לאחר אספקת השופל, וכן יש כפתור הילוכים שבור, נזילת שמן מהצינור ההידראולי מתחתית השופל. על עילת תביעה זו לא נדרש פיצוי.
3. הנתבעת לא הכחישה כי בתקופה הרלבנטית היא הייתה ספקית של השופל שהוזמן של חברת קייס הגרמנית או כי ביום 30/5/07 הזמינה התובעת שופל מסוג EEמסוג 721נציג התובעת להתנות את ההזמנה במועד קבוע היה צריך לציין זאת על ההזמנה. נה כאמור לעיל, הן בכתב הגנתו והן בסיכומיו. בי, ור 721 , כף נפתחת, גלגל רזרבי, וכלי מפעיל. באשר למועד האספקה נטען כי ההזמנה שעליה חתום נציג התובעת, כתוב במפורש כי תאריך ההזמנה המשוער הוא במהלך חודש יוני 2007 והוכחש כי הוסכם על מועד קבוע. נציג הנתבעת שהביא לביצוע העסקה, צד שלישי, חלק על הטענה כי הוסכם על מועד מסוים והפנה למלל בהזמנה כאמור לעיל, הן בכתב הגנתו והן בסיכומי באי כוחו. לטענתו אילו רצה נציג התובעת להתנות את ההזמנה במועד קבוע היה צריך לציין זאת על ההזמנה.
באשר לטענה כי ההתחייבות הייתה לכף נפתחת של חברת קייס, נטען בכתב ההגנה כי היא לא התחייבה לספק כף נפתחת מקורית של חברת קייס, כי חברת קייס עצמה לא מייצרת כף כזו. בהזמנה לא מצוינים פרטים של היצרן לגבי התוספות שהוזמנו ובקטלוג יש זיהוי עם מוצרי חברת קייס רק לגבי השופל עצמו. גם הוכחש כי התובעת שילמה 19,000 דולר ארה"ב עבור הכף הנפתחת. כי בהזמנה אין פירוט מעבר לסכום הכולל של ההזמנה. ההזמנה עמדה על 128,000 $ ובתוספת מע"מ. נטען כי הוזמנה כף נפתחת מחברה בגרמניה המתמחה בייצור כפות מסוג אלה, לפי הפנייה של חברת קייס. נטען גם כי הזמנת כף נפתחת לשופל המסוים שהוזמן היא נדירה וחייבה הזמנה נפרדת במפעל כאמור ולכן לא ניתן היה לעמוד בלוחות הזמנים המוסכמים.
לגבי הגלגל הרזרבי טענה הנתבעת כי היה איחור שלא היה תלוי בה אלא בחוסר כללי והיא עשתה כמיטב יכולתה לצמצם את התקופה של העיכוב (סעיף 8.3 לכתב ההגנה).
הנתבעת הכחישה כי הוזמן מגן תחתון. לטענתה זה רכיב שיש להזמין בנפרד ולשלם עליו בנפרד, דבר שלא נעשה (סעיף 8.11 לכתב ההגנה). אך לנוכח תלונות התובעת הסכימה הנתבעת לייצר בארץ מגן תחתון לשופל על חשבונה והוא יוצר והותקן. למרות ההסכמה המקורית שזה היה על חשבון הנתבעת, עתרו באי כוח הנתבעת לקיזוז הסכום, בסך של 12,850 ש"ח בצירוף מע"מ . כמו כן הם עתרו לקיזוז שווי הכף המקורית שבאה עם השופל שלא הושבה לאחר אספקת הכף הנפתחת, בסך של 9,000$ בצירוף מע"מ.
הנתבעת לא חלקה על כך שהכף הנפתחת הותקנה בחודש אוקטובר 2007. באשר לטענה כי הובטח כי ההתקנה תיקח יומיים והיא לקחה 4 ימים נטען כי חלק מהעיכוב נבע מבקשת התובעת לבצע גם טיפול לאחר 500 שעות עבודה.
הנתבעת חלקה על הנזק, כולל גם הטענה של השבתות של השופל בגלל העדר גלגל רזרבי וגם טענה כי התובעת לא עשתה להקטנת נזקיה.
כמו כן הוסף כי הכף הובאה לנתבעת לתיקון בחודש פברואר 2008, כי נטען שאינה תקינה. הכף תוקנה והוסף לה מיגון אך התובעת לא לקחה את הכף בחזרה
(סעיף 16.5 לכתב ההגנה). באשר לטענות כנגד אי עמידה באחריות נטען כי חלק מהתקלות נגרמו על ידי הפעלה גרועה או לא נכונה של השופל. כן נטען כי תיקון כפתור הילוכים או נזילת שמן הוצאו על ידי היצרן מתחולת האחריות על שירות.
4. הנתבעת גם שלחה הודעת צד שלישי נגד איש מכירות שהיה לטענתה באותו זמן קבלן עצמאי שלה והוא קשר את העסקה בין התובעת לנתבעת ולכן ככל שתתקבל התביעה בתיק העיקרי מחמת הבטחות ומצגים ונזקים בעקבותיהם יהיה על צד שלישי לשלמם. צד שלישי חלק על הטענה כי היה קבלן עצמאי. הוא חזר על הטענה כי מועד האספקה היה משוער וחלק על הטענה על מועד שהובטח או שהמועד היה תנאי מתלה. לטענתו הוא ביצע את ההזמנה על פי קטלוג חברת קייס עצמה כולל של הכף הנפתחת. זאת ועוד על פי שיטת העבודה בנתבעת, ההזמנה הופכת ברת ביצוע לאחר שעוברת את כל שרשרת ההנהלה עד שהיא הופכת להזמנה כלפי הספק/יצרן. גם נטען כי הנתבעת לא סיפקה כף נפתחת כמו זו שמופיעה בקטלוג של חברת קייס
(סעיף 16.4 לכתב הגנתו).
כף נפתחת
5. מתוך הראיות השתכנעתי כי הנתבעת לא הזמינה לתובעת כף נפתחת מחברת קייס שלא מהטעם שאין כף כאמור לחברת קייס, אלא מטעמים אחרים, וההזמנה נעשתה במהלך חודש יוני 2007 לאחר שהתקבלה הצעה מטעם חברה אירופאית שייצרה את הכף (חברה גרמנית LSB ). הכף נשלחה לישראל והגיעה בסוף חודש אוגוסט 2007, אשר עלותה לנתבעת הייתה 6,693 אירו וכן תשלום נוסף של 1,200 אירו עבור הובלה (
נספח ב1 לתצהירו של מר קקון). השתכנעתי גם כי המבנה העסקי הזה לא נמסר ללקוח, התובעת. אני מאמינה למוטי דנון מטעם התובעת ולניר אברהם איש המכירות, צד שלישי, כי מוטי דנון השתכנע לרכוש שופל וכף נפתחת של חברת קייס אחרי שביקר בתערוכה בהמבורג. על בסיס מראה עיניים האמור והקטלוג של חברת קייס,הוכנה ההזמנה (צילום צבעוני של הקטלוג צורף לתיק המוצגים של צד שלישי). בקטלוג יש סוגי שופלים לרכישה וכן תוספות כולל כפות שתואמים את סוג השופל שהתובעת רכשה מסדרת E. למרות שאין על התוספות את השם של חברת קייס (CASE), לא מצוין בקטלוג כי הכפות (Buckets) והתוספות אינן של חברת קייס. לצורך ההכרעה במחלוקת בפני אין רלבנטיות לשאלה היכן החלקים מיוצרים שכן חברת קייס מוכרת מוצר שהיא אחראית לו.
עברתי על המוצגים של הנתבעת ולא איתרתי בהם הזמנה לשופל עצמו, עם כף נפתחת והתוספות. העד שהיה יכול לאשר או להזים את תוכן ההזמנה שיצאה הוא המנהל הלוגיסטי של הנתבעת, והוא לא הוזמן. השתכנעתי כי ככל הנראה לא יצאה הזמנה לשופל, וכנראה השופל היה במלאי או מוזמן ממילא שלא בהקשר להזמנת התובעת הנתבעת לא ביססה את טענתה כי חברת קייס מפנה את המזמינים ממנה שופל ותוספות על פי הקטלוג לחברות העובדות עמה כדי להזמין מהן במישרין את התוספות , על ידי אישור של חברת קייס עצמה, כפי שהיה צפוי אם כך הדברים נוהגים בחברת קייס.
הנתבעת גם לא הציגה חוות דעת שממנה ניתן ללמוד כי היצרן החלופי ייצר מוצר זהה לכפות הנפתחות שמייצרת חברת קייס או שהיא רוכשת מצדדים ג'.
הנתבעת גם לא הרימה את נטל הבאת הראיות להראות כי הכף שיובאה מהיצרן בגרמניה הייתה שווה או יותר טובה מהכף שניתן היה לרכוש מחברת קייס. כמו כן, מתוך ראיות הנתבעת עולה כי מדובר בתהליך של משא ומתן שארך כשנה כפי שעולה מההצעות שחתום עליהם מנהל המכירות הארצי לשעבר, דני נודלמן.אני מאמינה למוטי דנון ואברהם ניר כי המשא ומתן כלל גם הצגת השופל והכף בתצוגה בגרמניה בנוכחות דני נודלמן ומנכ"ל הנתבעת. כמו כן אני מאמינה למוטי דנון כי בשלבים מוקדמים של התהליך הוא הזמין את צד שלישי, נציג המכירות של הנתבעת בדרום לאתר בדודאים כדי להציג את סוגי העבודות שלהם נדרשים השופל והכף הנפתחת. הנתבעת אינה חולקת כי צד שלישי היה איש המכירות שלה באותה עת בדרום. משמע כי ההזמנה שבסופו של דבר סוכם עליה ונחתמה הייתה פרי התייעצות לכלי הכבד והאיבזור התואם של כף נפתחת המתאים לעבודות של התובעת באתר דודאים. בהעדר חוות דעת מומחה לא השתכנעתי כי התקלות בכף היו פרי שימוש לא תקין של התובעת ועובדיה. לא רק שלא הוגשה חוות דעת אלא שהעד של הנתבעת היה איש הכספים, נסים (משה) קקון, חשב החברה, ולא איש טכני ובאופן יוצא מן הכלל מנכ"ל החברה הועד על ידי התובעת ללא תצהיר ואישר כי לא הגיש תצהיר מטעם החברה שבה הוא המנכ"ל כי הוא כהגדרתו : "חותמת גומי" של ההזמנה (
עמ' 6 לפרוטוקול מיום 27/7/11). אוסיף כי על אף שפורמאלית מר לוינסון היה עד של התובעת לא ניתן להתעלם מכך שבכך נסללה הדרך לבא כוח הנתבעת לחקור אותו בחקירה נגדית, ולכן יש להתייחס לעדותו בחקירה הנגדית בזהירות רבה. בפרט כאשר ההחלטה את מי להעיד מטעם החברה הייתה מודעת ומושכלת (
עמ' 5 לפרוטוקול מיום 27/7/11).
מכל הטעמים במצטבר אני מקבלת את גרסת התובעת כי הכף שנמכרה וסופקה לה לא הייתה זו שהוזמנה. כמו כן הוכח כי היא גם הגיעה באיחור במהלך חודש אוקטובר 2007 (עובדה שאינה במחלוקת), והיו בה תקלות תוך פרק זמן קצר.
מתוך הראיות גם השתכנעתי כי הסיבה שהתובעת לא קיבלה את הכף המוזמנת לא הייתה מחמת מעשה או מחדל של איש המכירות, צד שלישי וכי כל העסקה שהוא ניהל בהקשר אליה את המשא ומתן, תואמה על ידו עם הנתבעת באמצעות איש המכירות הארצי שלה דני נודלמן, כפי שעלה מהצעות המחיר
(מוצגים ד' לתיק המוצגים, בין היתר, של צד שלישי).
העדר גלגל רזרבי